החלטה בתיק ת"א 27039-04-10

בתיק שבכותרת הונחו בפני מספר בקשות. המשיבים 2 ו- 3 הגישו בקשה לביטול החלטה מיום 7.2.10, אשר ניתנה במסגרת ת"א 5843-07 ע"י בית משפט השלום בראשון לציון, המעניקה למבקשים פטור מאגרה (להלן: "החלטת הפטור"), וכן בקשה למחוק אותם מכתב התביעה, מאחר ועותק הבקשה למתן פטור לא הומצא לידיהם וכן מחמת העובדה כי המבקשים לא הציגו בפני בית המשפט אישור מסירה, המעיד על המצאת הבקשה למתן פטור לידי המשיבים 2 ו- 3, וזאת תוך הפרת החלטה מפורשת מיום 26.2.12 שניתנה ע"י בימ"ש זה, אשר הורה למבקשים לעשות כן.

מנגד, הגישו המבקשים בקשה לדחיית בקשת המשיבים 2 ו- 3 לביטול החלטת הפטור, וכן בקשה למתן פס"ד כנגד המשיבים 2 ו- 3 בהעדר הגנה, ולחילופין בקשה להורות למשיבים 2 ו-3 על הגשת כתב הגנה וקביעת התיק לדיון הוכחות.

בטרם אדרש לשאר בקשות הצדדים, ועל מנת לייעל את המשך ניהול התיק, אדון תחילה בבקשת המשיבים 2 ו- 3 לביטול החלטת הפטור, כפי שהוגשה בפני.

טענות הצדדים

המשיבים 2 ו- 3 מבקשים את ביטול החלטת הפטור בטענה, שהמבקשים הגישו את בקשת הפטור לבית המשפט בראשון לציון מבלי שהעבירו אליהם עותק הימנו, וממילא מבלי שניתנה להם האפשרות להגיש תגובתם בנושא בטרם נתן בית המשפט את החלטת הפטור. עוד טוענים המשיבים 2 ו- 3, כי לא בכדי הוא שעד למועד כתיבת שורות אלה לא המציאו המבקשים לתיק בית המשפט עותק מאישור המסירה, המעיד על מסירת בקשת הפטור לידיהם.

אל מול זאת טוענים המבקשים, כי החלטת הפטור אינה ניתנת לשינוי ו/או לביטול מחמת העובדה כי לא הוגש ערעור על החלטת הפטור ומשכך הפכה להחלטה חלוטה, וכן לאור העובדה כי יש בידיהם החלטות נוספות המעניקות להם פטור מאגרה, החלטות אשר ניתנו ע"י בית המשפט העליון, הן לפני מתן החלטת הפטור והן לאחריה. על רקע זאת טוענים המבקשים, כי על בית המשפט לאמץ את ההחלטות של הערכאות שקדמו לו וכי אין בידי בית משפט זה סמכות לשלול את זכאותם לפטור באשר הוא כפוף להחלטות שניתנו ע"י בית משפט העליון שהינו ערכאה גבוהה יותר.

דיון

אקדים ואומר, כי ממסמכי התיק אכן עולה, כי המבקשים קיבלו פטור מאגרה פעמים רבות, וזאת במסגרת החלטות שניתנו ע"י ערכאות שונות ובמסגרת הליכים שונים. יחד עם זאת ראוי להדגיש, כי כל ההחלטות לעניין הפטור שניתנו למבקשים ניתנו במסגרת תיקים, שהמשיבים 2 ו- 3 לא היו צד להם, עם כל המשתמע מכך. ההחלטה היחידה לעניין הפטור שניתנה בעניינם של הצדדים הנדונים היא החלטת הפטור מיום 7.2.10 נשוא דיוננו.

הוראות בדבר פטור מאגרה קבועות בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), הקובעת:

" 14. ...

.

.

.

                 (ד)   ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1)   החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;" (ההדגשות אינן במקור - מ.ת.)

מלשון התקנה עולה, כי קיימת חזקה, ולפיה אם הופטרו המבקשים מתשלום אגרה, הרי שיש בכך משום ראיה לכאורה לחוסר יכולתם לשלם את האגרה גם בהליך חדש ונוסף המתנהל בערכאה אחרת. חזקה זו, כל עוד לא נסתרה, תקפה למשך שנתיים מיום קבלת הפטור.

עולה אם כן, כי השאלות הצריכות לענייננו הינן:

1.      האם נפל פגם כלשהו במסגרת ההליך שקדם להחלטת הפטור, ואשר בעטיו רשאי בית משפט זה לסטות מהחלטת הפטור?

2.      בהנחה ולא נפל פגם כאמור, האם לבית המשפט מסור שיקול דעת בהתחשב בנסיבות העניין, לערוך בדיקה חוזרת עניינית באשר למצבם הכלכלי של המבקשים ולא ליתן פטור אוטומטי רק מכוח החזקה הקבועה בתקנות?